היא הגיעה מתלבטת.. ומבולבלת.
לא יודעת מה רוצה לעשות בהמשך..

והיא רגילה "להיות יודעת".
בת 26 , סיימה תואר במדעי ההתנהגות.
הציעו לה לעסוק בחינוך. כששאלתי אותה למה רוצה ללכת לחינוך- ענתה כי תוכל להתקדם לניהול..
אז אם היא רוצה ניהול, למה להיות מורה?
עובדת כבר כמה שנים במסעדה כאחמ"שית, מאד טובה בלנהל את הצוות ואוהבת את זה,
סרבה כשהציעו לה להיות סגנית מנהלת כי היא כבר 5 שנים שם וזו בעצם "עבודה זמנית"...
. כשנתתי לה למלא שאלון נטיות מקצועיות מסתבר שמושך אותה ניהול.
היות והיא טובה בניהול זה נראה לה כ"כ טבעי שלא מעריכה את זה בכלל.. נדמה לה שזה טריוויאלי.
פתאם הבינה שזו הזדמנות בשבילה להתקדם לניהול במסעדה , להתנסות בתפקיד במקום שמכירים אותה ומעריכים אותה וסה"כ גם לה נעים בו.
תוכל אח"כ לעבור לנהל ארועים במקום אחר- אך כשתבוא עם נסיון בניהול זה מאד יעזור לה להתקבל ולהתקדם.
יצאה מחייכת עם נכונות לקבל את ההצעה שעד כה סרבה לה.
ואני?
ממש מרוצה שעזרתי לה לזהות את החוזקות שלה ולדייק את עצמה ולמצא את הכיוון המתאים לה כ"כ.